הרגלים נוצרים כתוצאה מחזרה חוזרת ונשנית על התנהגות מסוימת. ברגע שהתנהגות הופכת להרגל, הגוף מזהה את ההתנהגות כמוכרת ומקטלג אותה כחלק מ"אזורי הנוחות". מרגע זה היא מופעלת באופן אוטומטי.
ישנם שני דרכים בסיסיות להתנהלות בחיים: אוטומטית ומודעת.
התנהלות אוטומטית, שהינה הדרך בה מתנהלים רוב האנשים, מונעת את האפשרות לבחור. המשמעות בפועל היא שאנשים מנוהלים ע"י דפוסים שמייצרים עבורם תוצאות חיים למרות שאינם מודעים להם. במילים אחרות זה לנהל את החיים על טייס אוטומטי.
אנשים המתנהלים באמצעות המנגנונים האוטומטיים שלהם בדרך כלל לא שמים לב לכך אלא אם מישהו אחר מסב את תשומת ליבם.
התנהלות מודעת משמעה הכרה וחווית התהליכים הפנימיים המייצרים תוצאות והיכולת לזהות תהליכים אלה בזמן אמת. צורת התנהלות זו מאפשרת לבחור דפוסים מעצימים. זהו תנאי מקדים לשינוי הרגלים, שכן אתה לא יכול לשנות משהו שאתה לא ער לו, במלוא מובן המילה.
סיווג ההתנהלות כאוטומטית או מודעת אינו עניין של שחור או לבן. רוב האנשים נמצאים בשטח האפור בין שתי האפשרויות הקוטביות האלה. יחד עם זה, יש העדפה להרחבת מידת ההתנהלות המודעת בגלל הפוטנציאל העצום לשיפור רמת ההישגים בתחומי החיים השונים.
בפתוח התנהלות מודעת יש יתרון לעבודה עם מדריך או מטפל. לאדם המתנהל באופן אוטומטי קשה לזהות שכך הוא מתנהל. מטפל יכול לשקף עבורו את הדפוסים הרלונטים ולסייע לו בפיתוח מיומנויות זיהוי ומודעות עצמית.
מודעת עצמית מרחיבה את הפרספקטיבה דרכה אנחנו מסתכלים על העולם , מעמיקה ומשפרת את הביטוי העצמי ויוצרת הזדמנויות לחוות את החיים בדרכים שקודם לא עמדו לרשותינו. מצב תודעה זה מאפשר לנהל, במקום להיות מנוהלים, להחליף חוסר אונים בלקיחת אחריות. מודעות מאפשרת לבחור תגובות במצבי חיים שונים ולכן חיונית לכל מי שרוצה לשפר את הרגלי האכילה שלו.
קיים בלבול נפוץ בין "ידיעה" ומודעות. אנשים רבים יודעים מה הם עושים במובן האינטלקטואלי אבל לא חווים את עצמם עושים את הדבר ולא רואים תוך כדי עשייה כיצד העשייה מייצרת עבורם תוצאות.
במצב החוויה הערה, קשה לעשות משהו שאתה חווה בו נזק ושאתה רואה איך הוא מייצר עבורך תוצאה לא רצויה.
אדם יכול לדעת שהוא אוכל משהו שמזיק לו מבלי לחוות את הנזק שהאוכל מייצר או את הקשר הישיר להשמנה (תוצאה לא רצויה). שאדם מרגיש אי נוחות התגובה הטבעית היא למנוע את מה שגורם לאי הנוחות.התנהלות אוטומטית מאפשרת התנהגויות מזיקות שכן היא נעדרת חוויה או מחשבה. היא פשוט מתרחשת.
ממצאים קליניים בעבודה עם אנשים הסובלים מבעיות השמנה מראים שהקניית כלים לפיתוח מודעות חווייתית להרגלי אכילה, משפרת משמעותית את היכולת לווסת הרגלים אלה. לימוד טכניקות להתבוננות פנימית, חידוד וזיהוי תחושות הקשורות באכילה, שיפור תהליכי קבלת החלטות והקניית מיומנויות ניהול עצמי תרמו רבות להחזרת יכולת השליטה באכילה ובחיים בכלל.
פיתוח מודעות עצמית באכילה מחייבת לקיחת אחריות. אחריות במובן של ניהול ולא של אשמה.
התנהלות אוטומטית היא בסיס לתחושות חוסר אונים ופאסיביות. אם משהו אינו בשליטת האדם, היכולת שלו לשנותו אפסיים, לכן הוא חסר אונים.לקיחת אחריות משמעה להיות המנהל של חייך ולבחור את מה שמתאים לך, לא בהכרח את מה שאתה רגיל לבחור.
טיפים מעשיים:
1. מצא תמונה של עצמך במשקל הרצוי לך או תמונה של מישהו אחר בעל משקל רצוי ממנו אתה יכול לקחת דוגמה ותלה אותו במקום גלוי לעין.
2. ספור עד 10 לפני שאתה אוכל.
3. התבונן בתמונה ושאל את עצמך אם האכילה הזו מקרבת או מרחיקה אותך מהמטרה שהצבת.
4. במידה והתכוונת לאכול משהו שמרחיק אותך מהמטרה, תבחר לאכול משהו אחר המקרב אותך אל המטרה.
5. נהל יומן. עשה רשימה של כל המזונות שמרחיקים אותך ממטרותיך ורשימה של המזונות המקרבים אותך אל מטרותיך. תמיד תוכל לחזור לרשימות האלה לתזכורת ורענון.
מידע נוסף אודות הגישה ניתן למצוא באתר: www.hiburim.org
שאלות ניתן לשלוח לדואל: jjacobs@zahav.net.il
מטפלת הוליסטית בעלת 23 שנות ניסיון בעבודה קלינית, הוראה ופיתוח יישומים ייחודיים של הגישות ההוליסטיות בתחום ההעצמה האישית ובריאות האישה. מורה מן החוץ בפקולטה למדעי הבריאות, ביה"ס למקצועות הבריאות הקהילתיים ע"ש לאון ומטילדה רקנאטי, אוניברסיטת בן גוריון. מפתחת ומנחה תכנית הוליסטית לחזרה לחיים בקרב נשים שעברו סרטן שד במרכז לבריאות השד, בדרום הארץ, מרכזת מגמה ומורה בכירה במכללת אדר לרפואה משלימה , ב"ש.